הגיע לידינו בקשה לסיוע לזוג צעיר אשר נקלע לקשיים כספיים קשים ולא היה באפשרותו לצאת ממעגל הקושי בכוחות עצמו.
מדובר בזוג אשר התגורר בקיבוץ ולמרות התנאים שהקיבוץ הציע לא הצליחו להשתלב, וכשהחובות תפחו החליטו לעבור לעיר. כולנו יודעים שההתמודדות בעיר היא גדולה, במיוחד עם נקודת פתיחה כמו שהיה לזוג זה. ללא רהיטים, ללא כסף וללא עבודה. אין אוכל בבית המקרר הכיל רק... בקבוקי מים והמצב קשה מנשוא. כמובן שהיאוש המכרסם מוביל לבעיות אחרות. הכוח להתמודד קטן והתסכולים לא חסרים. בעזרת הסיוע והכלים שניתנו להם דרך העמותה יכלו בני הזוג להתפנות ולחפש עבודה בלי לדאוג למזון וצרכים שוטפים אחרים, מכיון שהמוצרים ומצרכי היסוד שסופקו כמו גם פרטים קטנים כחיבור למים וגז הפנו את מחשבתם לכוונים אחרים.
ב"ה כיום הם עובדים ומכלכלים את עצמם.
משפחה נוספת שנקלעה למצוקה – האב שהתמכר לטיפה המרה לא יכל לדאוג לפרנסת משפחתו, מה גם שהוא עצמו היה זקוק לטיפול. האם באותה תקופה פוטרה מסיבות שונות מעבודתה ונאלצה לשרוד את המצב הקים בכל דרך אפשרית. אי אפשר לתאר את המצוקה אליהם נקלעו, לחם צר ומים לחץ זה מה שהיה. בנוסף לכ ההוצאות השוטפות של חשמל מים וכו', הוצאות שהפכו להיות חובות, הגיע מועד בר המצווה של הילד הבכור. נקל לתאר את האכזבה של אותו ילד בראותו את המצוקה והמצב הקשה וביודעו שאי אפשר לארגן שמחת בר מצוה כשאין כסף ואין פרוטה לפורטה.
כאן נכנסו אנשי העמותה לפעולה, והחליטו לשמח את הילד והמשפחה.
בס"ד הצלחנו להשיג לו תפילין. ביגוד לו ולמשפחתו. ארגנו אולם, צלם, סעודת מצווה וכל שנצרך על מנת שהמצוקה שפקדה את המשפחה לא תשבית את שמחת בר המצוה של אותו ילד.

הסיפורים הינם רבים ומגוונים, ולצערינו הם מתרבים. אך כל מקרה שבה המשפחה שנעזרת מצליחה להתגבר על הקשיים ולכלכל את עצמה, נותנת את הכוח להמשיך לתרום ולסייע ככל האפשר למשפחות נוספות אשר זקוקות לכך. החיוך והתקווה הם הקו המנחה אותנו להמשיך.